רק בשנים האחרונות, כמו הרבה מהאנשים, נחשפתי וטעמתי אויסטר. כן, הרכיכה הזו, זו הנשלקת. יש מי שטעמו והתאהבו עד מוות, יש מי שזה הזכיר להם מקרה ילדות בו בלעו מי ים בעל כורחם, ויש כאלו שלא מסוגלים אפילו לגשת לכל…

מאז שהגיעה הקורונה לעולם, נדמה כי כולם אופים בלי הפסקה. אופים אופים ואופים. גם כל הטבחים למיניהם שבימים רגילים נבהלים משמרים, חוטפים קריז מלמדוד כמויות בגרמים וכשהמאפה בתנור הם זזים באי נוחות מכך שהם לא יכולים להתערב בנעשה – אופים…

בימים כתיקונם, לחיות בכפר גלובאלי זה חתיכת יתרון. נחשפים לכל-כך הרבה דברים שזה לא פחות ממדהים. אם פעם ידענו על כל מדינה איזה מאכל אחד או שניים שאפיינו אותה (ולרוב גם הם עברו איזשהי אדפטציה בדרך כמו למשל רוטב אלפרדו…

כשעברנו למדריד אי שם בשנת 2017, היו טיפה תאקלים בירוקרטים בהתחלה. לקח לנו מלא זמן להוציא אשרת שהייה והדירה ששכרנו הייתה אמורה להתפנות רק שלושה שבועות אחרי המעבר שלנו. אבל כשאתה מגיע להרפתקאה של חייך, כל הדברים האלו הם עוד…

“המצב הזה גורם לך להתגעגע הביתה, למקום המוכר?” שאל אותי רפי רשף לפני שבועיים. רק לפני חודשיים וחצי הייתי בביקור בארץ הקודש. ביקור רגוע, לא של טירוף דעת. משפחה ואנשים קרובים. התחיל איזשהו דיבור קל על איזה וירוס חדש באסיה,…

כולם מדברים על כך שהעולם משתנה. לומדים להעריך את הבית והאנשים הקרובים, עוצרים את המירוץ, זמן איכות עם הילדים. מבינים מיהו באמת עובד “חיוני” ומי לא. הנהרות בוונציה פתאום צלולים יותר, הטבע מתאפס לשנייה וצובר אנרגיה. אנחנו מבינים שיש דברים…