כל בוקר אני קמה ומתמלאת הודיה. ישר אני מסתכלת למעלה ואומרת תודה לאלוהים שזכיתי לחיות במדינה בה פירות הים הם מהמופלאים בעולם.
ובאותה נשימה, אני מסתכלת על תמונות באינסטגרם של חברים מהארץ, ומודה על כך שזכיתי להכיר את כל האוכל הישראלי שאני כל-כך אוהבת.
וכשאני משלבת בין השניים יוצאים באמת דברים מיוחדים, ונראה לי שזה הייעוד שלי בעולם. לשלב בין המטבח הספרדי למטבח הישראלי. ים-תיכון של הרבה צבע, יצירתיות, רעננות ודגש על חומרי גלם וטריות.
מפה לשם, נוצרה לה שקשוקה שרימפס. נורא התלבטתי אם לקרוא לזה ״שקשוקה שרימפס״ או ״חריימה שרימפס״. מצד אחד זו לא שקשוקה כי אין בה ביצים, מצד שני התבשיל עגבניות הוא לגמרי שקשוקה וממש לא חריימה (כי הוא מורכב מעגבניות טריות ופלפלים). ובסופו של יום, אם לתבשיל ירוקים וביצי עין ניתן לקרוא ״שקשוקה ירוקה״ אז גם אני יכולה לעשות אי אלו עיגולי פינות. כל עוד החוק השקשוקתי נשמר – מחבת לוהטת שמוגשת למרכז השולחן, עם רוטב עגבניות ועוד משהו (ביצים / שרימפס), ועם חלה שניתן לנגב בהנאה הכל, זו ועוד איך שקשוקה.
איך מכינים?
מצרכים
1 גמבה |
01
קוצצים את השום לפרוסות או חתיכות (אני אוהבת לא דק, כדי שירגישו שום בביס), ואת הפלפלים והעגבניות לקוביות דקות.
02
מנקים את השרימפסים – מקלפים אותם, וכדאי להשאיר את הראשים שלם, זה מוסיף הרבה טעם.
03
במחבת רחבה שמים כמה כפות נדיבות של שמן זית (4-5 כפות) ועל אש בינונית מטגנים את קוביות הפלפל. כשהפלפל טיפה נחרך מוסיפים את השום ומערבבים. מוסיפים את הפפריקה והכמון ומערבבים עד שהשמן מלא בתבלינים, אם אין מספיק שמן אז מוסיפים עוד קצת. מוסיפים את הרסק ומערבבים עד שהוא חלק מהתערובת, המטרה היא לתת לו ״להיפתח״ טיפה.
04
מוסיפים את העגבניות הקצוצות והצ׳ילי הגרוס, מערבבים, ושמים מכסה. מבשלים על אש בינונית כמה דקות עד שרותח ומבעבע, ואז מנמיכים לאש קטנה. מבשלים על אש קטנה בערך 45 דקות (אפשר גם יותר), מערבבים מדי פעם.
05
שמים את השרימפסים במחבת וסוגרים עם מכסה לכמה דקות (5-10 דקות, תלוי בסוג האש). כשהשרימפסים מבושלים אך לא יותר מדי, סגרו את האש והגישו.
כמו שקשוקה רגילה, הכי כיף לאכול לצד חלה וטחינה.