אם יש משהו במטבח הספרדי שהוא מאוד מוכר לישראלים זה הצ’ורוס. הבעיה היא שהוא מוכר לישראלים בגרסא הארגנטינאית, והאצבע המאשימה מופנית כלפי מטיילי דרום אמריקה ולדוכני הצ’ורוס בקניונים. צ’ורוס, להבדיל ממה שכולם חושבים, הוא ספרדי ולא דרום אמריקאי (כמו גם האמפנדאס והאלפחורס).
הספרדים הביאו אותו לדרום אמריקה כשכבשו את היבשת והארגנטינאים אימצו את המאכל בחום ומאז הוא הפך לסימן ההיכר שלהם. השוקולד הוחלף בריבת חלב, התווסף קינמון לסוכר ואפילו המבנה שלו קצת התעדן – במקום לולאה הוא הפך לגליל שמנמן, והרוטב מגיע כמילוי שמפתיע בפה.
בצקנית שמגיעה כלולאה מטוגנת, ונטבלת בכוס מהבילה של צ’וקולטה חמה. זה פריך הרבה יותר מהגרסא הארגנטינאית, קינמון אף פעם לא תמצאו בסביבה, וסוכר זה מותרות שגם עליו מוותרים רוב הספרדים (גם הבצק עצמו לא מתוק כלל), שכן הצ’וקולטה מתוקה דיה. אמנם הספרדים הביאו אותו לארגנטינה, אבל מי שהביא את זה לספרד (או יותר נכון – שכלל את זה בספרד), היו המוסלמים שהגיעו מהמזרח התיכון וששלטו פה. הם הביאו לאזור את קני הסוכר, וכך התחילה החגיגה.
שמעו, זה ג’אנק אמיתי, אני לא אשקר. הצ’וקולטה מתוקה מאוד ולרוב גם תעשייתית, אל תחפשו כאן איזה שוקולטייר איכותי. וגם הצ’ורוס עצמו, הוא פשוט בצק מטוגן בשמן עמוק. אם לא הייתי יודעת עוד הייתי חושבת שהאמריקאים המציאו את זה. אבל אוי, כמה שזה ממכר. ומרגש. אין מילה אחרת. כמו הררי שקדי מרק בתוך מרק עוף עם הרבה מונוסודיום גלוטמט, כמו פיצה פיתה, במבה ועוד מאכלים רבים שרק מלכתוב אותם נוזל לי ריר.
ואכן, זה נורא ממכר ומרגש שהספרדים חושבים שזה לגמרי לגיטימי לקרוא לזה ארוחת בוקר. וכך, בעוד כשבארץ מגיע חנוכה וכל בנות ישראל נכנסות למשטר משמעת עצמית ומתחייבות שהחג הזה הן יאכלו רק סופגנייה אחת, הספרדים עושים זאת בכל ימות השנה בלי בושה. ועוד עם ימבה צ’וקולטה. המאכל הזה כבר כל-כך שזור בתרבות שישנם מקומות שמגישים רק צ’ורוס. וקפה. והם גם נקראים צ’ורריות (Churrería) ואנשים בכל הגילאים גודשים אותם בבקרים. האמת שבגיל הזהב זה אפילו עוד יותר פופולרי. במקומות האותנטיים ביותר רואים בעיקר פרלמנט של נשים מבוגרות שמנשנשות צ’ורוס כאילו אין מחר. ועוד הן רזות. אולי בגלל שהן טובלות את זה לרוב בקפה ולא בצ’וקולטה.
למה לא אמרת שאחותך יפה ממך?
למרות שהצ’ורוס הוא הכי מפורסם במשפחה, מסתבר שהוא לא בן יחיד. יש לו אח גדול ושמנמן, פחות אלגנטי ממנו, אבל יותר טעים בעיניי – הפורה (porra). בגלל שהוא כזה שמנדריק הוא מטוגן כספירלה אחת גדולה ואחרי שהיא יוצאת מטיגון חותכים את הספירלה לחתיכות והרי לכם פורה. בגלל שהוא יותר עבה, הוא יותר רך ובצקי (אבל לא בהרבה, כן?) והבפנוכו שלו מהווה תשתית נפלאה לספיגת הצ’וקולטה.
ככלל, צ’ורוס ופורה אוכלים במקום שמטגן אותם על המקום שנייה לפני ההגשה. אין ממש בעיה למצוא מקומות כאלו כי כאמור יש צ’ורריות שכל מה שהן עושות זה להגיש צ’ורוס וקפה ולכן התחלופה מאוד גבוהה. אך היזהרו, יש גם הרבה בתי קפה וטאפאס ברים שמגישים אותו בויטרינה זמן מה לאחר הטיגון, אבל כמו שלא הייתם אוכלים צ’יפס ששוכב לו בויטרינה אפילו דקותיים אחרי הטיגון, כך אין סיבה שתגעו בצ’ורוס שאבד עליו הכלח, יפה ככל שיהיה.
המקומות שאני הכי אוהבת לאכול בהם צ’ורוס במדריד:
Los Artesanos 1902 Chocolate – הצ’ורריה אולי הכי מפורסמת במדריד, כמעט תמיד ההמלצה הראשונה בכל פורום מטיילים במדריד שהוא. בדרך כלל אני פחות מתחברת למקומות התיירותיים שכן תמיד האוכל שם לוקה בחסר או שניים, אבל וואלה, הצ’ורוס שם נהדר וזה מצדיק את כל הרעש.
Churrería Apodaca– צ’ורריה הנמצאת בשכונת צ’וואקה האהובה (Chueqa). מייצרים שם רק צ’ורוס, פורה וקפה לא טעים. המקום מקיים את כל החוקים על מנת להיחשב לטאפאס בר מוצלח – אנשים בגיל העמידה שפוקדים אותו בבוקר ומפיות נייר משומשות זרוקות להן לרגלי הויטרינה. הפורה במקום מצוינת וגם הצ’ורוס פריך ונהדר. המקום עובד רק עד הצהריים (דרך בוטה להגיד שצ’ורוס זה רק לארוחת בוקר), אז צריך לבוא עד 13:00 (או 12:00, או 14:00, תלוי במצב רוחם של העובדים).
ובטולדו המהממת:
Churreria Catalino– באחד מהסיורים שלי בטולדו הייתי עם קבוצה פרטית שהחליטה פה אחד לעצור לכמה דקות להסתובב בשוק הפשפשים של טולדו שנמצא בכניסה לעיר. הצ’ורריה נמצאת ממש בפתח השוק והומה בני אדם (בצדק), אין ספק שזה הדבר הכי חכם שהם עשו כי שם אכלתי את הפורה הטעימה ביותר שאכלתי מעודי.
תמיד כשמגיע חנוכה המוני בלוגרים ישראלים מנסים לגוון את הסופגניה כמאכל המטוגן הלאומי (בצדק) ומעלים מתכונים לצ’ורוס ולפריקסה. אני באופן אישי אף פעם לא הכנתי, בעיקר בגלל שאני לא חובבת של טיגון עמוק בתוך הבית וכי אני מוקפת בצ’ורריות בכל פינה. אבל השמועה אומרת שזה קל מאוד, וכל מה שצריך זה צנתר כוכב וחברים שמנמנים.
המתכונים שקרצו לי במיוחד ברשת הם הצ’ורוס של פצפוצים, ועוגיונט.
בברכת חג חנוכה יש-מאכלים-מטוגנים-טעימים-יותר-מסופגניה שמח,
פלפלת.
