כשמדובר במטבחים המקומיים של ספרד, תמיד יש לי העדפה למטבח האנדלוסי או הבאסקי. האנדלוסי כל-כך
מי שמכיר אותי סביר פלוס, יודע שבחודשי הקיץ במדריד אני סובלת לא מעט בגלל החום
אני חושבת שרב האנשים שיש להם אובססיה למשהו, גילו אותה בגיל די מאוחר. קשה לי
מתישהו בחודש מרץ אני תולה לי מעל המיטה טבלת ייאוש. כמה זמן נשאר עד שתתחיל
“במה ההכרות עם המטבח הספרדי שינתה אותך?” שאל אותי אף אחד אף פעם. אבל בכל
לאחרונה אני מרגישה שעניין הסלמורחו נהיה אצלי סוג של בדיחה קלה. חברים ישראלים וגם ספרדים צוחקים
ביחד עם העראייס, השימוש באבן יוגורט, והסיניה, גם הקובנייה היא מנה פלסטינית / לבנטינית שבשנים
טוב אז אני מכריזה בזאת שהאובססיה שלי לשמן זית עולה הילוך ברגעים אלו ממש. מעבר