אני מתחילה להבין שברגע שיש לי את המתכון הבסיסי והטוב לגספצ’ו, קלאסי ככל שיהיה, יש לי חתיכת סוס מנצח. הגספצ’ו הוא כבר מזמן לא רק ההוא הקלאסי עם העגבניות, מלפפון, פלפל, בצל, שום, חומץ ושמן זית, אלא נהיה שם גנרי למרקים קרים עם ירקות, חומץ ושמן זית. אז אם הספרדים בעצמם יכולים לדחוף לו לפעמים אבטיח, תות, סלק (!!) או אפרסק, אז גם לי מותר.
לא מזמן כתבתי כאן על גספצ’ו הורס בצבעי שמש, ולאחרונה גם גיליתי שאם מוסיפים לגספצ’ו כמות יפה של דובדבנים טריים אז הוא נעשה שוס אמיתי. אז קבלו אותו, גספצ’ו דודבנים שבמבט ראשון (וגם בשני ובשלישי) נראה כמו שייק יוגורט-פירות יער (מה שכשלעצמו קוצר שבחים), וטעמיו הם גספצ’ואיים לחלוטין עם טוויסט חמוץ-מתוק של דובדבן. והוא טעים בטירוף.
מנת פתיחה נהדרת (עבור ערב ראש השנה שמתקרב למשל) שאפשר להגיש בכוסיות משקה קטנות, מצע טוב לכל מיני מנות דגים נאות, ואפילו בסיס מושלם לקערת סמוזיס מלוחה. והכי חשוב – כמו כל מתכוני הגספצ’ו, נורא נורא קל להכין אותו.
איך מכינים?
| מצרכים (ל-2 מנות)
3 עגבניות תמר בשלות
|
01
מגלענים את הדובדבנים – הכי קל לחתוך לחצי, ואז להוציא את הגלעין.
02
חותכים את כל הירקות לחתיכות גסות, ומשרים את הלחם בקערת מים לדקה.
03
סוחטים את הלחם מהמים, ושמים אותו ביחד עם הירקות החתוכים והדובדבנים במעבד מזון או בקערה לבלנדר מוט, ומבלנדרים.
04
כשהתערובת נראית כמו שייק מוסיפים את החומץ, שמן הזית והמלח וממשיכים לבלנדר עש שזה הכי חלק שאפשר.
05
מסננים במסננת צפופה. בהתחלה זה נראה כאילו שום דבר לא יעבור דרך המסננת אבל אתם תעזור לכל העסק עם כף עץ. בוחשים עם הכף את תכולת המסננת ואז לאט לאט הנוזל המסונן יורד, עד שכל מה שנשאר במסננת זה רק הקליפות והווג׳אראס. מעבירים למקרר לפחות לשעתיים (צריך להגיש קר קר).
06
הגשה: מגישים בכוסות קטנות או בקערת מרק קטנה. אפשר לשים קוביית קרח ואפשר גם לפזר טופינגס. הטופינגס הנפוצים: קופיות, בצל, מלפפון ופלפלץ וקרוטונים. וכמובן זילוף של שמן זית תמיד יתקבל בהבנה.
בתאבון!
